‫PIOTRKOW TRYBUNALSKI/פיוטרקוב טריבונלסקי‬

פיוטרקוב טריבונלסקי היא עיר בפולין הממוקמת כ- 26 ק"מ מדרום לעיר לודז'. בין השנים 1815 ו- 1915 הייתה העיר תחת שלטון רוסי ובעבר הייתה מרכז תעשייתי חשוב, בעיקר של טקסטיל, עץ וזכוכית. החל משנת 1999 שייכת העיר לחבל לודז', אולם קודם לכן, בין 1975 ל-1998, הייתה בירת חבל פיוטרקוב. פיוטרקוב טריבונלסקי היא בירת מחוז פיוטרקוב בפולין.

שם העיר נובע מן המסורת המייחסת אותה לפיוטר ולוסטוביץ, בעל נכסים שלזי, ומהתואר "טריבונלסקי" המציין את קיומו של בית דין בעיר ("טריבונל"). ביידיש, המושפעת מגרמנית, נכתב השם פּעטריקעװ (מבוטא: פֶּטֲריקוב).

פיוטרקוב ממוקמת ברמה מישורית (בגובה של 200 מ' מעל פני הים), אשר כמעט ואין בה יערות. הטמפרטורות נעות בין מינוס 20 בינואר ל-18 בממוצע ביולי.

הקהילה היהודית
ראשיתה של הקהילה היהודית בפיוטרקוב נעוצה במאה ה-16 והבולטים מביניהם הם הרב הראשי לישראל ישראל מאיר לאו רבה הראשי של ישראל,אביו הרב משה חיים לאו רבה של פיוטרקוב ואחיו נפתלי לאו לביא ששימש כקונסול ישראל בניו יורק וכעוזרם של ראשי ממשלת ישראל , וערב מלחמת העולם השנייה מנו כ- 15,000 יהודי העיר כ- 27% מכלל האוכלוסייה. הקהילה היהודית המשגשגת, שהייתה חילונית ודתית כאחד, פרסמה שלושה שבועונים והייתה ידועה במאות ה-19 והה-20 בדפוס העברי שבה. הקהילה כללה ארגונים דתיים, תרבותיים ופוליטיים רבים, כולל הבונד ותנועות ציוניות שונות. לקהילה היו מספר בתי כנסת כאשר "בית הכנסת הגדול" נחשב לאחד מהבניינים היפים מסוגו בפולין כולה.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הוקם בעיר הגטו הראשון בפולין הכבושה, גטו פיוטרקוב טריבולנסקי, אשר התקיים משך כשלוש שנים, בין 8 באוקטובר 1939 ו-28 באוקטובר 1942. בגטו התרכזו פליטים יהודיים מערי השדה הקרובות, כמו גם מערים ראשיות כגון ורשה, לודז', בלחטוב, קאליש, גנייזנו ופלוק. בשטח הגטו, שלא היה מוקף חומה או כל מכשול פיסי אחר, רוכזו כ-28,000 בני אדם, בשטח בו התגוררו לפנים כ-5,000 - 6,000 איש. בגטו התקיימה תנועת התנגדות יהודית מחתרתית ודבר השמדת יהדות מזרח אירופה הופץ בו, אם כי מרבית היהודית לא האמינו לשמועות אלו. לקראת סיומה של שנת 1942 הועברו לגטו יהודים מכפרים רבים בסביבה ובבוקר של יום 14 באוקטובר החלה אקציה בסופה נשלחו כ-22,000 איש ואישה בארבעה טרנספורטים לטרבלינקה, כ-2,000 יהודים בעלי אישורי עבודה הופרדו והוחזרו ל"גטו הקטן", ואילו כ-500 הצליחו להימלט ליערות הסמוכים לעיר. בסוף יולי 1943 חוסל הגטו הקטן ופיוטרקוב טריבונלסקי הוכרזה כ- Judenrein (נקייה מיהודים). יחד עם זאת, 1,720 יהודים הורשו להישאר בפיוטרקוב. ב-24 בנובמבר 1944 גורשו יהודיה האחרונים של פיוטרקוב למספר מחנות ריכוז והשמדה שונים, ביניהם: בוכנוואלד, ברגן בלזן, מאוטהאוזן, ראוונסבריק ואושוויץ.

פיוטרקוב שוחררה בידי הצבא האדום ב-16 בינואר 1945. מתוך המספר המשוער של כ- 28,000 היהודים שנכלאו בגטו שרדו כ- 1,600 - 1,700 במחנות או במקומות מחבוא. אחדים מהניצולים שבו לפיוטרקוב עם סיום המלחמה והתקבלו בעוינות רבה, בין היתר מתוך חשש שיתבעו את רכושם. ניצולים אחדים נרצחו על ידי אנטישמים מקומיים והיתר עזבו ברובם את העיירה ונהרו לריכוזים יותר גדולים של ניצולים.

קהילת יוצאי פיוטרקוב טריבונלסקי פזורה על פני העולם כולו, אולם ריכוזיה הגדולים הם בישראל ובארצות הברית. ספרי זיכרון לקהילה החרבה ראו אור בעברית, יידיש ואנגלית ועלונים מופצים לחברי התארגנות יוצאי הקהילה ארבע פעמים בשנה. מצבת הזיכרון לקורבנות הקהילה מוצבת בבית הקברות בחולון. בית הכנסת הראשי של קהילת יהודי פיוטרקוב משמש כיום כספריה העירונית של העיר, כתורמה מטעם ארגון הניצולים לעירם.

אחד מהמוכרים מבניה של העיר הוא הרב הראשי ישראל מאיר לאו, ששרד את המלחמה כילד צעיר ואשר כיום תורם לפעילויות קהילת הניצולים.